<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' סוכה ח"ה</h1>
<h2>דף קא.</h2>
סוכה ז' כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה אין לו מקום להוריד כליו מהו ר"ח בר רב אשי אמר יפחות בה ד"ט. ריב"ל אמר מדליק בה את הנר ול"פ ר"ח שהוא מבבל דאית ליה תרי יומי ושמיני ספק שביעי הוא יו"ט וצריכין לישב בסוכה ואסור לעשות מלאכה בליל שמיני ספק תשיעי מדליק בה את הנר בסוכה קטנה ובגדולה מעייל בה מאני מיכלא. ריב"ל שהוא מא"י פוחת בה ד' ופס ד' מכשיר את הסוכה משום דופן ופוחת את הפס לפוסלה, ואית דמפרשי פוחת את הסכך קאמר והא ליתא דהא באויר ג' מיפסל. וקשה לי איפכא הול"ל. ומפרש פירש אחר במקומו של ר"ח שהוא (מקבל פחות ב') [מבבל פוחת בה] ד' שמתייראין להדליק את הנר ביום שלא יאמרו הפרסיים כשפין הן ובמקומו של ריב"ל מדליק בה את הנר. ירושלמי (פ"ד ה"ה) ר' אבא בר כהנא ור"ח בר אשי בשם רב צריך אדם לפסול סוכה מבעו"י ריב"ל אמר צריך לקדש בתוך ביתו ר"י בר אחא בשם שמואל אמר קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר צריך לקדש ר' אחא בר הונא בשם ר' הושיע' מי שסוכתו ערבה עליו מקדש לילי יו"ט האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו א"ר אבין ול"פ מה שאמר רב בשלא היה דעתו לאכול בבית אחר מה דאמר שמואל בהיה דעתו לאכול בבית אחר אר"ה אתיא דשמואל כר"ח ודר' הושעי' כריב"ל ור"נ אמר בשדעתו לאכול בבית אחר א"צ לקדש ואתיא ראיה מדר' אחא דאמר מי שסוכה ערבה עליו כו' ומשמע דגרסי' בירושלמי איפכא מה דאמר רב בשהיה דעתו דשמואל בשלא היה דעתו. ובנוסחא דילן בברכות (פ"ו ה"ו) ובסוכה כנוסחא דלעיל וא"א ליישבה דלפי' הר"נ קשיא גמרא דילן (פסחים ק"א.). דמקשה לשמואל (לומר) [למה ליה] לקדושי בבי כנישתא ומסתברא לן כנוסחאות דירושלמי ול"פ מה דאמר רב בשלא היה דעתו לאכול [בבית אחר] וה"פ רב דאמר צריך לפסול בשאין דעתו לאכול אלא בסוכה שאין מקום להוריד כליו וצריך הוא לפוסלה והכי אמר ר"ח בר אשי אמר רב בגמרא דילן אין לו מקום פוחת בד'. ומה דאריב"ל בשהיה דעתו לאכול בבית אחר שיש לו מקום להוריד את כליו ורוצה לאכול בביתו ומה דאמר ריב"ל גרסינן ול"ג שמואל והלכך מקדש בביתו וא"צ לפוסלה אבל לא היה בדעתו אלא בסוכה מודה דפסלה כדאיתא בגמרא דילן וריב"ל אמר מדליק בה את הנר אר"ה אתיא דשמואל (כר"י) [כר"ח] דשמואל דאמר נמלך לאכול בבית אחר צריך לקדש וס"ל נמי שאם קידש בביתו ונמלך לאכול בסוכה הלכך ס"ל כר"ח שצריך לפוסלה (וריב"ל) [ור' הושיע' כריב"ל] דא"צ לפוסלה, וכללא דמילתא אין קידוש אלא במקום סעודה ואפי' דעתו לאכול.
